ללא שם
אי של שקט
אנחנו בעומס רגשי, חסרי אונים וחסרי מילים. חוסר הודאות והפחד מציף את המחשבות ולפעמים גם בתסריטים שמשתקים אותנו יותר. העשייה ממקדת את המחשבה בהווה, בכּאן ועכשיו. היא לא דורשת מילים ומאפשרת לראש וללב לנוח מהעומס.
הגוף והנפש פצועים והרקמה, כמו רְקָמוֹת הגוף, עוטפת ומְאַחָה.
אפשרו ליצירה להיכנס לחייכם. היא תביא איתה איים של וודאות ושפיות בתוך היומיום והשגרה שהופרעה ושובשה.
דמיינו
כשאתן רוקמות דמיינו איך אתן יוצרות מעטה של הגנה ונחמה עבורכן. איך החוטים הרכים עוטפים ומגינים עליכן ועל היקר לכן. דמיינו את החוט מחבר בתוכנו, רגשות ומחשבות, מקבע ושומר את הדברים במקום טוב ומוגן, דמיינו כיצד הוא מחבר אותנו עם אהובינו במחשבות טובות.
בָּחֲרוּ בַּפָּשׁוּט
קחו פרויקט פשוט. לא מאתגר מידי מבחינה טכנית ולא יצירתי מידי. משהו שמסקרן אתכן ומתחשק לכן לעשות, משהו שזורם לכן טוב כרגע. אפשרו לידיים להוביל, הן יודעות.
התמקמו
שבו בנוחות. התמקמו על כסא או כורסא תומכת, למי שאוהבת- הפעילו מוסיקה מרגיעה או כוס משקה מנחמת. אפשר להרים רגליים ולהישען לאחור. הביאו את הרקמה אליכן. שימו לב שאין מאמץ בכתפיים, בשכמות או בזרועות. אם אתן חשות מאמץ בגוף- שפרו את התנוחה והתמקמו טוב יותר.
זה בסדר לרצות להיות במקום שקט לכמה שעות, או דווקא לשבת בחדר מלא בבני המשפחה. הזכירו לעצמכן שיש לכן בחירה ומה שנכון לכן זה מה קובע.
תשומת לב
שימו לב לנשימה. נסו לנשום נשימות עמוקות ומלאות.
נסו להתמקד רק בפעולה העכשווית המסוימת. להיות בתשומת לב מלאה לידיים המשחילות את החוט במחט. למחט הננעצת בבד. לפעולת היד העולה ויורדת דרך הבד. לתך ועוד תך. לעלה הנרקם ולפרח המתמלא צבע.
פרגנו לעצמכן
זה בסדר למצוא רגעים של שמחה ונחמה בתוך הכאב והדאגה.
נסו להימנע מטון שיפוטי פנימי. אין ברקמה "צריך", נכון או לא נכון. הבד הוא שלכן והעבודה שלכן, מה שנכון לכן הוא מה שנכון. נסו להפחית את הביקורת העצמית. אולי לא דחוף כעת לדייק מאוד או להגיע לתוצאות מרשימות (או אולי כן- אתן קובעות). אל תנסו להשוות לעבודות אחרות, שאולי נראות מדויקות או מרשימות יותר.
אל תרגישו אשמות שאתן "שוקעות" ברקמה כשאנשים מסביב אולי עושים דברים יותר "גדולים" או "משמעותיים".
לא נורא אם הבית יהיה פחות מסודר והכביסה פחות מקופלת. יהיה זמן גם לזה.
אל תמדדו זמן לרקמה. זה ממש לא משנה כמה זמן העבודה תיקח. אפשר גם לעבוד לאט לאט לאט... לרקום עכשיו כמה דקות או שעות או אפילו יום שלם... אנחנו עכשיו במלאכת ריפוי, שתיקח כמה שתיקח.
יצירת שגרה
השגרה שלנו שובשה. אחרי ההלם, לאט ובהדרגה ננסה לרקום לעצמנו שגרה חדשה.
אם נצליח לייצר לעצמנו "איים" של יצירה במהלך היום, זו תהיה התקדמות מבורכת של אחיזה במציאות חדשה ויצירה של שגרה שיש לנו שליטה עליה, רגעים של ודאות אותם אנחנו יכולות לתכנן ולהוביל.
כשמתחילים פרויקט, שלב מוביל לשלב הבא, עלה כותרת נרקם ואחריו עוד אחד. אחרי שהפרח הושלם יש פרח נוסף, וכך התהליך היצירתי מוביל אותנו לעשיה.
סוף הוא תמיד התחלה חדשה
אל תצטערו כשהעובדה נגמרת. תמיד אפשר לרקום משהו חדש.
בריאה והבראה
כשאתן יוצרות אתן בוראות.
כשאתן יוצרות אתן עסוקות בהבראה של המשאב הכי יקר לנו, המשאב האנושי. בנו ובהבראה שלנו, בני האדם.