רוקמות זכרון

פרויקט הפורטרטים הרקומים של רעות מילר

בעקבות ארועי ה- 7.10 ומלחמת חרבות ברזל נולדו כמה מיזמי רקמה מרגשים. הרקמה מנחמת, יש בה אינספור אפשרויות הבעה. העשיה מאפשרת לנו לנתב את הכאב, וחוסר האונים ולהקל במעט על הצער. 

אחד מיוזמות הרקמה המקסימות הוא התגייסותה של רעות מילר, רוקמת בעלת לב ענק, ליצירת פרויקט זיכרון מיוחד המיועד למשפחות וחברים שחוו שכול. 

רעות בעלת עסק לעבודות רקמה ותפירה. לאחר האסון הנוראי שפקד אותנו הרגישה צורך להעניק משהו ממנה, מהלב ומהיצירה.
בעזרת חוט ומחט הכלים שהכי טבעיים לה, היא החלה ברקמת דיקנאות לאלו שאיבד את יקיריהם. בהמשך הצטרפה אליה רוקמת נוספת, עטרת גורן, ויחד הן רוקמות בעבודת יד בחוטי תפירה דקים ועדינים את תמונות האהובים והאהובות שכבר לא איתנו.

החנות 100% רקמה התגייסה ותרמה כמות ראשונית של חישוקי רקמה בסגנון וינטג' כדי לתמוך בפרויקט. 

נכון לזמן כתיבת הפוסט נרקמו כבר 44 דיוקנאות! מומלץ בחום לסייר פה בין הדיוקנאות היפים הרקומים. כמה מסיפורי הדמויות שמאחורי הפורטרטים מובאים לפניכן כאן.

דרך החנות תוכלו לתמוך בפרויקט ולרכוש חישוק רקמה שיאפשר לרעות ועטרה לרקום פורטרטים נוספים.

מכירים.ות משפחה שהייתה רוצה לקבל מתנה? הייתם רוצים להעניק מתנה כזו? 

מוזמנים.ות ליצור קשר עם רעות- 0549843170.

כל הפורטרטים נרקמים באהבה גדולה ובהתנדבות מלאה

לבני משפחה וחברים החווים אובדן בעקבות הארועים שהיו רוצים תמונה רקומה- הכינו צילום של האהוב.ה, רצוי שהצילום יהיה של פלג הגוף העליון, או תמונת פנים. רצוי שתהיה חדה ובאיכות טובה (זה יקל על ציור הסקיצה).

דברים שנכתבו על שלוש מין הדמויות שנרקמו

אור יוסף רן (אורוש) ז״ל

מיקה מספרת על אחיה כי "הוא היה אור, כמו השם שלו. היה האור של המון אנשים, חברים וחברות, משפחה, אני חושבת שאין הרבה אנשים שכולם אוהבם אותם ושמחים בהם כך. עם כל האינטנסיביות של מה שהוא עשה, הוא לא שכח את המשפחה ואת החברים. הוא ידע לחיות. אהב מאוד את השטח, היה אופנוען מוכשר שהכיר כל שביל בארץ".

יפתח יעבץ ז״ל

במכתב סגור שהשאיר להוריו לפני היציאה לפעולה בה עלול היה להיהרג, כתב יפתח:
"הרבה מחשבות מתרוצצות בראש על למה אנחנו, למה עכשיו, למה שם. מתח באוויר, וגם בדיחות שחורות על מי יחזור ומי לא. הרבה דגשים. לעבוד לאט, להיות ערניים, לסרוק כל הזמן. אנחנו יודעים לקראת מה אנחנו באים, האויב מכיר את השטח ומכין לנו הפתעות. עוד מעט נעמוד בשטחי כינוס, בתדריך אחרון לפני יציאה בידיעה ברורה (לפחות לי) שאנחנו יוצאים למבצע שלא כולנו נחזור ממנו. למרות זאת, אני מסתכל אחורה ולצדדים ואני מאוד בטוח בעצמנו. אנחנו חדים, התכוננו היטב, וכבר היינו במרחב הזה כמה פעמים. אני מנסה לדמיין את השעות הקרובות. להוביל את הדבר הזה, להיות שם ראשון בחלק הכי מורכב-זה בדיוק מה שחינכתם אותי לעשות. וכשהמחשבות מעט בורחות, למה אנחנו ולמה עכשיו, על זה אני חושב, ופתאום התשובה ברורה לי מאוד. להילחם …

שקד חבני ז״ל

נרצחה כשרק ביקשה לשמוח ולרקוד. שקדי אהבה את החיים, טבע, ים, מסיבות, חברים ומפגשים.
שקד הייתה עוטפת ונעטפת ע"י חברי אמת, העריכה כל דבר בחיים.
הספיקה להשאיר חותם ענק בהמון מקומות בשנותייה הקצרות. תמיד להיות סביבה זה מבורך, אנרגיות טובות, צחוקים ורגעי קסם.
מלמעלה תשמרי ותאירי לנו את הדרך בחשיכה איתנו היית ונשארת בליבנו לעד.