מישהו גזם עץ של שסק והשליך ענפים מלאי עלים לצד השדה

כיוון שהענף ניתק ממקור המים שלו, העלים קמלו.

ירד גשם, העלים נרטבו והפכו גמישים.

אחר כך היה חם, חמסין כזה של סתיו, ורוח. העלים התייבשו והפכו שבירים ופריכים.

מישהי טיילה בשדה וראתה את גווני החום והזהוב של העלים. העלים קראו לה.

הם היו כל כך שבריריים שאם נגעה בהם בתנועה חדה מידי, חלקים מהם התפוררו. 

היא השרתה את העלים במים, כפי שהגשם עשה, העלים הפכו שוב רכים. 

כשיבשה אותם בהדרגה ובעדינות, כל אחד מהם יצר זווית משלו והזכיר לה את משחק הפסלים כשהייתה ילדה "אחת, שתיים, שלוש, פריז!". 

כשראו אותה רוקמת עלים חומים אמרו- זה מאוד יפה, אבל למה?   

ככל שחשבה על זה, היא לא ידעה לענות. פשוט ככה.


כמה טיפים ורקמת עלים

◌ השתמשו בעלים עבים יחסית, ובגודל שיהיה נוח לעבודה. נעים לעבוד עם עלים של שסק, אבוקדו ופיקוס גומי. 

◌ השתמשו בעלים שנשרו באופן טבעי. יבשים, אך לא יבשים לחלוטין. כלומר, כאלה שלא עברו עדיין יבוש מלא.

◌ השרו את העלים במים לכמה שעות, אפילו ליום שלם. ההשריה תגרום לעלים להיות יותר גמישים ופחות שבריריים. 

◌ חשוב להשתמש במחט חדה. המחטים פוני מספר 4 ומחט מספר 5 של PRYM מתאימות במיוחד. 

◌ לחיזוק קצוות החוט מאחור אפשר למרוח טיפה של "מוד פודג'" (דבק שקוף שניתן לרכוש בחנויות היצירה).